אודיסאה בחלל הפנוי

מלחמת לבנון הראשונה נמצאת בראשית הצירים של תפיסת הביטחון הסמויה של ישראל בארבעים השנים האחרונות.

עמלק וישראל דומים מדי – עמים עם שורש נוודי ויכולת השתנות והתאמה. איך אפשר בכלל להבחין ומה הקשר בין הזכרון והמחיה?

לפני רגע היסטורי קט דיברנו על קץ ההיסטוריה והנה ההיסטוריה חוזרת. מה פספסנו ומה אפשר לעשות?

ארגונים שמבוססים על משמרות מתקשים מאוד להשתנות. הבחירה לשחוק את הרופאים היא בחירה לפגוע ביכולת הפיתוח של מערכת הבריאות.

הדיון האלים על המאמר של עופרי אילני ביחס למהפכת המידע ומיעוט הערך שהביאה, למעשה חושף את הפערים בתפיסת העולם הישראלית את הטכנולוגיה.

המשטרה מכחישה את עומק המשבר ועל כן מונעת ביטחון מאזרחי ישראל. אפשר לשנות את זה.

למה כדאי לנו לאמץ את הרוח היזמית כחלק ממהלך הזיכרון שלנו.

עיון ביקורתי בסדרה ׳שעת נעילה׳ מגלה הבנות עמוקות על הטראומה הקולקטיבית של יום כיפור ועל האפשרות להיחלץ ממנה.

חוסר הרלוונטיות של האמונה הממוסדת במהלך הקורונה מעלה תהיות קיומיות על הערך של האמונה בת-זמננו למול משברים משני מציאות

העולם עולה באש ולא ברור אם ליהדות יש מה להציע בנדון