הספר המכונן של יהודה אטלס מסמל את המהפך מההתיישבות העובדת לישראליות העירונית אבל הליבה של הביחס הישראלי לא השתנתה.

הנסיך הקטן מגלה שגם אנשים שיודעים הכל יודעים כמעט ולא כלום

האם נוכל ליצור זיכרון לאומי אנושי בעידן העירוני?

האזרח האחד/ריבונו של עולם של סחרוף ושבן הוא גילוי של סוד הישראליות: זהות כאוטית המורכבת ממרכיבים מגוונים וסותרים.

הקריאה הגדולה של פסח היא המעבר בין המדובר ומה שעדיין לא ניתן לדבר בו.

הבחירה של מגזין ׳גרניקה׳ להוריד מהאוויר את מאמרה של ג׳ואנה חן מאיר מחדש את הקשר הנוכחי בין מוסר, אופנה ואומנות.

הסיפור על התבואה המשוגעת מוכר, אבל מעטים יודעים מה קרה ליועץ המלך כשהעולם השתגע.

הבחירה לנוע לתוך זרם המעמקים של המגע נושא איתו בשורת גאולה צורבת בבשר: זה לא תלוי בטבע, זה לא מעגלי, זה לא טבעי. זה תלוי רק באדם. ומתוך הבשורה הזו אפשר לצמוח, כלומר לדרוך על הקיים ולגלות את מה שמעבר לו.