אודיסאה בחלל הפנוי

הדברים שאבינתן אור מספר לנו צריכים להזכיר לנו את מי שאולי היינו

אנשי מודיעין משתמשים בדימוי האובייקטיביות שלהם כחלק ממשחק הכוח של עיצוב מערכת הביטחון הלאומי

סיכום ביניים לאור הפסקת האש שאומר שקשה מאוד לסכם כי אסטרטגיה היא לא תוכנית עבודה

חמ״ל הנפילות של בני ברק סופג פגיעה רוחנית ומתקשה להשתקם. סודות נשכחים מהעבר מרמזים שיש דרכים אחרות. סיפור קצר

האסטרטגיה של מדרכי כמו של ישראל בעת הנוכחית איננה תוכנית אלא הצהרה ערכית עם נטילת סיכון. זה בסדר, אולי כך היה מאז ומעולם.

לפני שאנחנו דנים בצורך בכתיבת תפיסת ביטחון ראוי לשאול איך ישראלים עושים דברים עם מילים

טראמפ ונתניהו, כל אחד בשיטתו שלו, מביאים לידי ביטוי חשיבה אסטרטגית שאיננה הולמת את הגישה המערבית של תכנון וביצוע. הרעיונות של הדאו יכולים לעזור לנו להבין את הגישה הזו.

אובדן הממלכתיות לא מאפשר לקיים ועדת חקירה ממלכתית. אבל גם לו היתה קמה, לב העיוורון איננו שפיט במהותו.

הסערה לכאורה חלפי אבל רשמי הסערה נשארים בעינינו.